גדלה ביחד עם מאוריס שהיה הדבר הכי חשוב לה בעולם והכי קרוב אליה, הם היו עושים הכל ביחד,  מבלים ביחד במקום עם שאר הילדים בבית האומנה, בורחים ביחד מבית האומנה בלילות וקרובים יותר מכל דבר אחר, הוא המשפחה היחידה שלה. הם גדלו בבית האומנה באלבומטרה למרות שלא ידעו שהם לא מאלבומטרה והם לא ידעו שהם לא אחים. מירהביליס הייתה ילדה מרדנית, היא הייתה בורחת מבית האומנה בלילה באופן קבוע ולוקחת איתה את מאוריס שהיה ילד יותר טוב וממושמע ממנה. אפליוס היה תמיד נחמד אליהם ועוזר להם או מעלים עין כשראה שברחו מבית האומנה. הוא גם סיפק להם צבע לצבוע את הקאלאבו האדום שלהם בלבן, כשהיו קטנים דאג לכך שהם יצבעו את הקאלאבו תמיד, כשגדלו הוא הסביר להם שיש לזה חשיבות של חיים ומוות. מירהביליס ראתה בו כדמות אב, הוא תמיד דאג ועזר לה ולמאוריס, לימד אותם דברים ייעץ להם והורה עליהם דברים כמו להסתיר את הקאלאבו. באחת ההתגנבויות של מירהביליס החוצה היא ראתה את אלדביר בפעם הראשונה ואת אביו צועק עליו, זה היה יום לפני שאימו נפטרה. אלדביר. הם החליפו חיוכים ומאז הפכו להיות חברים טובים שמבלים זמן ביחד, לאלדביר היה הרבה זמן פנוי בגלל שאביו הכריח אותו להפסיק ללמוד כנבחר, אז מירהביליס הייתה בורחת הרבה פעמים גם בלי מאוריס והם היו מעבירים את הזמן. היא לא הצליחה להסתדר עם שאר הילידים בבית האומנה, והחברים של מאוריס- סיינם וריילון לא אהבו אותה וניסו להסיט את מאוריס נגדה אך ללא הצלחה, מהסיבה הזאת מירהביליס לא סבלה אותם.